הרפורמה בחוק הכשרות והאפוטרופסות היא אחת המהפכות המשמעותיות בתחום, כשבמרכזה מעבר מצעדים קיצוניים של מינוי אפוטרופוס, השולל את האוטונומיה של האדם, לשימוש בחלופות מקלות יותר, שבהן יש ביטוי והתחשבות ברצונו של האדם.
השינוי בחוק מאפשר לאנשים עם ירידה קוגנטיבית ו/או תפקודתית להסתייע באדם אחר כדי לנהל את ענייניהם השונים על פי רצונם, בין אם על פי הוראות שהותירו מראש ובין אם על פי הוראות ובקשות שהם מבטאים, תוך כדי הירידה שהם חווים במצבם.
אם עד עתה הייתה קביעה חד-ערכית של יש/אין כשירות ובהתאם יש/אין אוטונומיה, הרי שהיום החוק מציע כלים לשמירה על כבודו של האדם ועל האוטונומיה שלו, לאור ההבנה שיש מדרג מסוים של מגבלות ולא כל ירידה קוגניטיבית או מגבלה מחייבת מינוי אפוטרופוס, שהוא הצעד הקיצוני ברצף. המטרה להחזיר לאנשים עם מוגבלות כזו או אחרת, את השליטה בחייהם. גם המינוחים עברו שינוי ומעתה המונח "חסוי" הוחלף ב"באדם שמונה לו אפוטרופוס".
שני הכלים המרכזיים הם ייפוי כוח מתמשך ותומך החלטות.
ייפוי כוח מתמשך:
כלי פרקטי, המאפשר לאדם כשיר להיערך ולתכנן מראש מה ייעשה ברכושו, בגופו ובכל הקשור אליו, ברגע שהוא לא יהיה כשיר לקבל החלטות ו/או לבצע אותן. מהותו של כלי זה היא לאפשר היום לכל אדם לעשות חשיבה מעמיקה לגבי עתידו ותכנון חייו, בעת התרחשותם של אירועים מסוימים. כל אדם רשאי להעניק ייפוי כוח כזה לאדם האמון עליו ולכתוב את בקשותיו והוראותיו בכל נושא שיחפוץ. מדובר בכלי המאפשר גמישות ודינמיות לאדם, תוך היצמדות לביטוי רצונותיו וביצוע פעולות בהתאם להם. עצם כניסתו לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך אין בה כדי להעיד על שלילת כשרותו המשפטית של האדם שמינה אותו. דגש מיוחד ניתן לחובה של מיופה הכוח לפעול באופן שיאפשר לשמור על עצמאות האדם שמינה אותו, בהתאם ליכולותיו. לפיכך, חלה חובה על מיופה כוח לפעול במסירות ובתום לב בעת ביצוע הפעולות עבור האדם שמינה אותו.
דוגמאות לנושאים שבהם אדם יכול לציין הוראות בייפוי הכוח המתמשך:
נושאים כלכליים: סדרי עדיפויות מבחינת ההוצאות; מתי למשוך כספים מקופת גמל? האם ירצה לעבור מביתו במקרים מסוימים? האם הוא רוצה להעניק מתנות לנכדים באירועים מסוימים? באילו סכומים?
נושאים משפטיים: האם מיופה הכוח ראוי לייצג את האדם בהליכים משפטיים? האם ירצה שיפעל למימוש זכויות מסוימות בהליכים אלו?
נושאים רפואיים: עדיפות לגבי טיפול רפואי, האם יעדיף להישאר בביתו או שמא יעדיף לשהות במוסד מתאים? האם ירצה מטפל גבר/אישה?
כמו כן, האדם המעניק את ייפוי הכוח יכול למנות מספר אנשים שיטפלו בענייניו ולחלק ביניהם את התפקידים וכן הוא יכול להחליט ולקבוע מה מידת הפיקוח, שהוא מבקש להחיל על החלטותיו ופעולותיו של מיופה הכוח. האדם שמינה את מיופה כוח יכול להחליט מתי ייכנס ייפוי הכוח לתוקף, כמו גם מתי הוא יפקע.
במה שונה ייפוי כוח מתמשך מייפוי כוח רגיל? תוקפו של ייפוי כוח רגיל פוקע כאשר אדם כבר אינו כשיר לקבל החלטות ואילו ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף דווקא בנקודה הזו (או כשיתרחשו תנאים אחרים שהאדם החליט לגביהם). הכלי הזה יכול להתאים במיוחד לאוכלוסיית הקשישים, המבקשים להשאיר הוראות לגבי הטיפול בהם ובעניינם, כשהם לא יוכלו לעשות זאת.
החוק גם קבע מי יכול לשמש כמיופה כוח, מה הן סמכויותיו ואלו פעולות הן מחוץ להן. הפיקוח נעשה על ידי מערך לבירור תלונות על מיופי כוח.
ייפוי כוח יכול להיערך אך ורק על ידי עורכי דין, שהוכשרו לכך, והוא יופקד אצל האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל.
תומך החלטות:
חלופה נוספת, שהמחוקק מעלה על נס, היא מינוי "תומך בקבלת החלטות". חלופה זו מתאימה לאדם שמצבו אינו מגיע לכדי שלילה מוחלטת של הכשירות המשפטית, והיא מאפשרת לו למנות "תומך בקבלת החלטות" עבורו. התומך יעניק לאדם שמינה אותו ליווי ותמיכה בעת קבלת החלטות שונות, וזאת מבלי. שיחליף את שיקול דעתו של אותו אדם. נהפוך הוא, מטרתו של מנגנון זה היא לאפשר לאדם לקבל החלטות בהתאם לרצונותיו ובחירותיו ולהמשיך לחיות חיים עצמאיים. אותו "תומך" יסייע לאדם שמינה אותו לאסוף עבורו מידע, לעבד עבורו מידע רלוונטי ולסייע בהבנתו, לשקול את שיקוליו השונים של האדם הנתמך ולקבל את ההחלטה הנכונה עבורו. בשלב השני תומך החלטות יסייע לאדם להוציא לפועל את החלטותיו ולממש את זכויותיו.
האדם הנתמך יכול להפסיק את יחסי התמיכה על ידי הודעה לאדם התומך, שהוא אינו מעוניין עוד בתמיכתו.
התיקון בדבר החלופה של תומך בקבלת החלטות ייכנס לתוקף בהמשך, אולם המחוקק פתח צוהר לשימוש בכלי זה כבר עתה.
מבחנים חדשים ומחמירים למינוי אפוטרופוס
מנגנון האפוטרופסות עבר גם הוא שינוי, שמטרתו לרכך את האמצעי "הקשה" ולהתאימו יותר לצרכיו הייחודיים של האדם.
אדם כשיר יכול לקבוע מי היה רוצה שימונה כאפוטרופוס אם יידרש מינוי כאמור בעתיד, ואף לקבוע הוראות מקדימות בנוגע לרצונותיו ולפעולות שהוא מבקש שיבוצעו או לא יבצועו בענייניו ו/או בגופו.
מינוי אפוטרופוס יעבור בדיקה של שני מבחנים בטרם קבלת החלטה אודות המינוי:
- האם היעדר אפוטרופוס ייפגע בזכויותיו ובאינטרסים של האדם?
- האם ישנו אמצעי מגביל פחות לשם השגת המטרה, שלשמה נדרש המינוי? היה וישנה חלופה מגבילה פחות, השומרת על חירותו ועצמאותו של האדם, הרי שבית המשפט יימנע ממינוי אפוטרופוס.
מינוי האפוטרופוס לא יהיה על כלל ענייניו של האדם, אלא על עניינים מסוימים הנחוצים לניהול ענייניו. כך גם תקופת המינוי תהיה רק לתקופה הנדרשת.
החוק אף מאפשר לאדם לקבוע בצוואה מי יהיה האפוטרופוס של ילדו הקטין לאחר מותו, וגם כאן לציין הנחיות לטיפול בקטין. בית המשפט יתחשב בבקשתו של המצווה, אולם הקביעה הסופית ניתנת בידי בית המשפט, בהתאם לנסיבות הרלוונטיות בעת שבו נדרש המינוי.
אחד האתגרים ביישום החקיקה יהיה בממשקים מול בתי הדיור המוגן. האם ועד כמה יפוי כוח מתמשך יתן מענה בסוגיות כגון טיפול בדייר, סיום ההסכם עמו וקבלת יתרת הפקדון.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה ו/או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
כל הזכויות ברשימה זו שמורות לעו"ד רקפת שפיים ואין לעשות בה כל שימוש לרבות הפצתה או העתקתה.
