חוק הדיור המוגן – כללים לפני חתימת חוזה
חוק הדיוק המוגן, התשע"ב – 2012 נחקק ופורסם לאחר שהמחוקק הגיע להבנה כי הגיעה העת להסדיר את הענף הדיור המוגן, אשר תופס תאוצה בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי. כיום, כל מוסד הנכנס להגדרה של בית דיור מוגן הפונה לאוכלוסיית הגיל השלישי חייב לפעול על פי חוק זה, ללא קשר למסלול ההתקשרות הכספי שהדייר בחר בו . כמו בכל נושא אחר, המערב כמה צדדים בעלי אינטרסים שונים, גם כאן חשוב מאד לנהל משא ומתן עד למציאת העמק השווה והסכמה על תנאי העסקה.
רכזתי עבורכם רשימה של נושאים, שחשוב לתת עליהם את הדעת בזמן המשא ומתן:
- חובתו של בית הדיור המוגן לקבל לשורותיו דייר שהצות הרב מקצועי בחן ומצא כי הוא מסוגל לנהל, באופן עצמאי, את משק ביתו. כדי שהבחינה תהיה מקיפה ועניינית נקבע כי הצוות הרב מקצועי יהא מורכב מרופא, אחות ועובד סוציאלי.
- שלושת החודשים הראשונים למגוריו של הדייר בבית דיור מוגן מוגדרים כתקופת ניסיון הניתנת להארכה עד פרק זמן של שנה בהסכמת שני הצדדים. יש לשים לב שתקופת הניסיון היא הדדית עבור שני הצדדים ומכאן יש להבין את המשמעויות ולבצע התאמה נדרשת בחוזה.
- החוק מעגן מקרים ונסיבות שבהם רשאי בית הדיור המוגן לפנות דייר מדירתו, כולל העמדת אפשרות לתהליך ערעור מצד הדייר. יחד עם זאת, מדובר במקרים קיצוניים של הדרדרות במצבו הבריאותי של הדייר במצב של הפרעת הדייר לשגרת יומם של דיירים אחרים. אחת הסוגיות הרלוונטיות בהיבט זה היא מועד סיום ההתקשרות בנסיבות אלו ומה יקרה עם הדייר בעת שהערעור שהגיש, תלוי ועומד.
- חשוב לדעת שהחוק אינו מפורט דיו בנוגע למדיניות העלאת דמי האחזקה על ידי בית הדיור המוגן, בנוסף להצמדתם למדד המחירים לצרכן. חשוב מאד לדון בנושא זה בעת המשא ומתן ולתת לו תוקף והתייחסות. למרות הנטייה של דיירים רבים להקל ראש בנושא דמי האחזקה – בדיקה מפורשת של שיעור ותכיפות ההעלאה יכוליה לחסוך עגמת נפש בעתיד.
- החוק מקנה לדייר את הזכות לקבל אחת מארבע בטוחות שונות, אך משאיר בידי בית הדיור המוגן לבחור איזו בטוחה יציע לדייריו. תהא הבחירה אשר תהא – יישא הדייר ב- 80% מהעלות של מתן הבטוחה.
- נושא הבטוחות מחייב גם הוא בדיקה קפדנית של הדייר או מי מטעמו על מנת לוודא את היקף, משמעות הבטוחה העלויות שלה לטווח הארוך והזכות של בית הדיור המוגן להחליף בטוחה בבטוחה אחרת. כמו כן, רצוי מאוד להתייחס לשינוי החקיקה הצפויים בסוגיה רגישה זו.
- כספי הפיקדון שדייר זכאי וצפוי לקבל עם עזיבתו יהיו צמודים אך ורק למדד המחירים לצרכן.
- בנושא הלנת מטפל בדירה, קבע המחוקק כי יש לקבל לצורך כך את אישור בית הדיור המוגן, וכי האישור יינתן במידה והדירה אכן מתאימה ומיועדת למגורים של יותר מאדם אחד. תנאי נוסף הוא כי ניתן אישור על ידי אחד הגורמים המוסמכים על צורך רפואי או תפקודי במטפל. עלות ההלנה חלה במלואה על הדייר.
- מסמך גילוי – כל בית דיור מוגן חייב להגיש לדייר את טיוטת החוזה ובה העקרונות הכלליים, החלים על הדיירים, לרבות תנאי להתקשרות מול הדייר. המסמך אמור להקל הדייר לבצע סקר שוק ולהשוות את התנאים המוצעים לו בבתי דיור מוגן שונים.
- יפוי כוח לאדם מטעם הדייר – דייר רשאי למנות מיופה כוח מטעמו לשם קבלת החלטות מול בית הדיור המוגן ופינוי הדירה כאשר הדייר לא יוכל לעשות זאת. יחד עם זאת, החוק אינו מתייחס לסוגיה הרגישה והטעונה של תוקפו ייפוי כוח, היה והדייר לא יהיה כשיר משפטית, ועל כן חשוב להעלות את הנושא על סדר היום בעת המשא ומתן ולתת לו את ההתייחסות ההולמת, לרבות באמצעות חוק הכשרות המשפטית שמעניק היום כלים חלופיים למינוי אפוטרופסות.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה ו/או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
כל הזכויות ברשימה זו שמורות לעו"ד רקפת שפיים ואין לעשות בה כל שימוש לרבות הפצתה או העתקתה.
